— איך מתבצע הניתוח?
לפני שהניתוח מתחיל, מסמנים את המיקום המתוכנן של השתל.
את החתך מבצעים באחת מאפשרויות הבאות: בקפל התת-שדי,
או בגבול של העור עם העטרה, או בבית השחי.
רוב ניתוחי הגדלת החזה מבוצעים על ידי חתך בקפל התת-שדי.
גישה זו מאפשרת את השליטה הטובה ביותר על אזור הניתוח וניתן להסתיר את הצלקת הנותרת בתוך הקפל.
לאחר שיוצרים את הכיס לפי המישור שנקבע, מכניסים אליו את השתל. בסיום תופרים את המקום על ידי תפרים פנימיים שנספגים בגוף.
שאיבת שומן: אורכת כשעה-שעתיים וכוללת שאיבה מהאזור של השד שבו ממוקם עודף רקמת שומן. המטופל נשאר להשגחה של מספר שעות ומשתחרר הביתה עם תחבושת היקפית שתלווה אותו
לאורך 3-4 שבועות.
החלמה והתאוששות:
מיד בסוף הניתוח המנותחת מולבשת בחזיית ספורט. לאחר מספר שעות מעקב והתאוששות היא יכולה ללכת לביתה כבר באותו יום.
ההחלמה מניתוח הגדלת חזה היא יחסית פשוטה, אך מלווה בכאבים בינוניים הנשלטים ע"י משככי כאב.
יש לקחת אנטיביוטיקה עד לביקורת הראשונה, כשבוע אחרי הניתוח. את חזיית הספורט יש ללבוש במשך חודש רצוף - גם ביום וגם בלילה, כדי לתת תמיכה ולאפשר החלמה טובה לחזה המוגדל.
אפשר לחזור בצורה הדרגתית לפעילות שגרתית, יום יומית ולא מאומצת. פעילות ספורטיבית אסורה למשך חודשיים. במקום של החתך נשארת צלקת עדינה, שבדרך כלל משתפרת בצורה משמעותית עם הזמן.
סיבוכים אפשריים:
דימום באזור הניתוח, הדורש ניתוח חוזר על מנת לעצור אותו, הוא סיבוך נדיר בהגדלת שדיים. במקרים נדירים מתפתח זיהום, שבמידה ואינו חולף בטיפול אנטיביוטי, יש להוציא את השתל.
תמיד נוצרת קפסולה או קופסית באזור המגע בין השתל לגוף.
ברוב העצום של המקרים קופסית זו רכה וחסרת משמעות.
במקרים נדירים היא מתכווצת סביב השתל (כאילו הגוף דוחה את השתל) - מצב שדורש טיפול נוסף.
התחושה בפטמות יכולה להשתנות ולהתבטא בירידה בתחושה או ברגישות יתר, זמנית או קבועה. הניתוח מבוצע מהסיבות הנכונות תוך מחשבה ותשומת לב על בחירת השתל ומיקומו יכול לשנות את
הביטחון העצמי, הנשיות ולתת למנותחת הרגשה טובה ושלמה יותר.
— למי מתאים הניתוח?
שתי קבוצות נשים פונות לניתוח הגדלת חזה:
הקבוצה הראשונה כוללת נשים שאינן מרוצות מגודל החזה שלהן ומעוניינות בשדיים גדולים ומעוצבים יותר. לקבוצה זו שייכות נשים
צעירות ורבות, אך גם נשים מבוגרות שכל חייהן חשקו בחזה גדול יותר.
הקבוצה השנייה, מורכבת מנשים שהחזה שלהן 'התרוקן' ואיבד מנפחו במהלך השנים בעקבות הריונות, הנקות ודיאטות. נשים אלה רוצות
למלא את השדיים שהתרוקנו. בהקשר לקבוצה זו חשוב ביותר להבין שניתוח הגדלת חזה אינו מרים חזה נפול, לכן יש לבצע
הרמת הגדלת חזה ניתוח משולב עם הגדלת חזה. למרות
שניתן לשפר א-סימטריה קלה בגודל החזה על ידי שימוש בשתלים
בעלי גודל שונה, ניתוח הגדלת חזה אינו פותר לחלוטין בעיה של א-סימטריה. את הניתוח מומלץ לעבור החל מגיל 18, כשמבנה הגוף מתייצב ומידת החזה הגיעה לגודלה המלא. הניתוח הגדלת אינו פוגע ביכולת להניק.
— לפני הניתוח:
פגישת ייעוץ טובה ויסודית חשובה ביותר לפני ניתוח הגדלה והצלחת הניתוח תלויה בה במידה רבה. בפגישה מתאימים בין רצונותיה וציפיותיה של המטופלת לאפשרויות או המגבלות שמוכתבות על פי מבנה גופה - וכל זאת בהתאם לחוות דעתו וניסיונו של המנתח.
בפגישה זו נקבעים הגורמים שישפיעו על הניתוח, כמו מקום החתך,
גודל וצורת השתל.
יש להתאים את גודל השתל למבנה גוף המטופלת, כמובן תוך התחשבות ברצונותיה. כדאי לקחת בחשבון שלדוגמא, שתל בגודל cc300 יכול להיראות גדול אצל אישה בעלת מבנה גוף קטן ואילו אצל חברתה בעלת מימדי גוף גדולים יותר, הוא ייראה קטן.
על כן, אין לקבוע את נפח השתל הרצוי רק בגלל שאותו נפח נראה
טוב אצל החברה. לאחר מכן יש לבחור את צורת השתל. קיימות שתי קבוצות עיקריות של שתלים - שתלים עגולים ושתלים אנטומיים
(שתלים בצורת טיפה). אפשר להתרשם מהמראה שיתקבל בעקבות השתלתם על ידי צפייה בתמונות בזמן הייעוץ.
בשלב הבא מחליטים מהו המנח (המישור) אליו מוכנס השתל ואת מיקום חתך הגישה. אפשר לשים את השתל מתחת לרקמת השד,
או מתחת לשריר או במנח דו-מישורי. לכל מישור יש את היתרונות והחסרונות שלו, אבל חשוב לבחור בזה שתתאים בצורה הטובה ביותר למבנה הגוף ולצורת החזה של האישה.